גלאוקומה וקטרקט, פרופ' איתן בלומנטל | אנטומיה של העין לסטודנטים לרפואה: חלק א' (מבוא: מבנה העין)

אנטומיה של העין לסטודנטים לרפואה: חלק א' (מבוא: מבנה העין)

מבנה העין

העין עצמה תופשת רק 20% מנפח ארובת העין (orbit). בעוד שנפח הארובה 30-40 סמ"ק, הרי נפח העין 6.5 סמ"ק, ומשקלה 7.5 גרם. גלגל העין הוא כדור כמעט מושלם. הקרנית קמורה מעט יותר מאשר ה sclera, קוטר גלגל העין בערך 24 מ"מ. הלחץ התוך עיני intra ocular pressure (IOP) הנורמלי הוא בין 10-21.5 מ"מ כספית, הממוצע בערך 15. כאשר הלחץ גבוה מדי יתכן ותתפתח glaucoma. לחץ נמוך, מאידך, לרוב אינו בעייתי, למעט אם הוא נמוך ביותר וממושך (למשל בהקשר לניתוח או טראומה).

בקיר העין ישנן 3 שכבות: החיצונית קשיחה ביותר, מורכבת מה sclera (לובן העין) וה cornea (קרנית). יחדיו הן מהוות את השלד החיצוני של העין. שתיהן עשויות בעיקר מ connective tissue מאוד צפופה הנותנת חוזק רב.

השכבה האמצעית, ה uvea, מורכבת משלושה חלקים: 1. Iris (קשתית) 2. Ciliary body (גוף העטרה) 3. Choroid שהינה שכבה עשירה בכלי-דם ובפיגמנט. ה- uvea אינה מצפה את הקרנית, אלא את הלובן בלבד. דלקת של ה uvea נקראת uveitis. השכבה השלישית של גלגל העין, הפנימית ביותר, היא הרשתית (retina) הצמודה ל choroid. ה Ora serrata היא הגבול בין ה ciliary body לבין הרשתית וה choroid. ה ora הינה מקום חשוב הן מבחינה אנטומית והן כירורגית. כאשר מחדירים מכשיר ניתוחי לעין כדאי להיות קדמית ל ora serrata כדי לא לחורר את הרשתית. בתוך ה sclera ישנן תעלות emissary channels שדרכן עוברים כלי-דם ועצבים. בנוסף קיים ב sclera הפתח הגדול האחורי שדרכו עובר עצב הראיה.

העין מחולקת ל anterior and posterior segment.  ה- anterior segment כולל את העדשה וקדימה. ה anterior segment עצמו מתחלק ל anterior and posterior chambers. מה שמפריד בין ה anterior and posterior chambers הוא ה iris. כך שה anterior chamber משתרע בין הקרנית ל iris, ואילו ה posterior chamber בין ה iris והעדשה. מאחורי העדשה נמצא ה vitreous body שכאמור שייך ל posterior segment.

העין כמערכת אופטית צריכה להיות: א. שקופה ועם פני שטח חלקים. כל חלקי העין שדרכם עובר האור צריכים להיות שקופים: הקרנית, נוזל הלשכה הקדמית, העדשה והזגוגית. ב. העין משמשת כמערכת של עדשות קמורות. כוח השבירה של העין הוא בערך +63 דיופטרות. כוח השבירה העיקרי של העין נמצא בקרנית (בערך +40) ואילו העדשה תורמת בערך +23. הייחוד בעדשה הוא היכולת לשנות את עצמת התשבורת שלה (ע"י אקומודציה). יכולת האקומודציה מקסימלית אצל ילדים (טווח של עד +15 או +20), והולכת ויורדת עם הגיל (תלויה בגמישות רקמת העדשה). מעל גיל 40 יכולת האקומודציה פוחתת באופן משמעותי ואז קיים קושי לבצע פוקוס לקרוב, תופעה הנקראת presbyopia. ג. פני שטח חלקים. השכבה החיצונית של הקרנית עשויה אפיתל שפני השטח שלו אינם חלקים כלל (apical microvilli). אבל, על-פני האפיתל יש שכבת דמעות (tear film) שתורמת לתשבורת של קרני האור.

לפרק הבא: חלק ב'

ההרצאה כולה: כקובץ PDF

 השתלות שיניים    אביזרי בטיחות לבית