אין זה נדיר כי חולה שפונה למספר רופאים, לחוות דעת נוספת, יקבל מהם דעות שונות, ויחוש מבולבל עוד יותר ממה שהיה בתחילה. לעיתים נדירות בלבול זה סוחף את החולה לחפש עוד ועוד חוות דעת, ופעם פגשתי חולה שפנה אליי לחוות דעת שביעית!, ושיערתי שלא ירחק היום שבו יסיים חולה זה סיבוב בין כל מומחי הגלאוקומה במדינתנו.

מדוע, אם כן, לעיתים קרובות לא קיימת התאמה מלאה בין חוות הדעת השונות שמקבל חולה עבור הבעיה ממנה הוא/היא סובלים, וכיצד ניתן ליהנות מהיתרונות של חוות דעת נוספת מבלי לצאת מבולבלים לגמרי?

חולים רבים פונים אליי בשאלה ממה הם סובלים (מה האבחנה), איזה טיפול עדיף עבורם, והאם יש צורך לעבור ניתוח. במצבים אלו יתעורר בלבול כאשר אותו חולה כבר פנה למספר רופאים ומכל אחד מהם קיבל המלצה שונה לגבי האפשרויות העומדות בפניו. כעת מוטלת על החולה המשימה הבלתי-אפשרית להחליט, מבין האפשרויות שהוצעו בפניו על-ידי רופאים שונים, איזה סוג ניתוח (או טיפול) הוא מעוניין לעבור.

במקביל מתעורר לעיתים בלבול, ותסכול שמקורו במחשבה “למה כל הרופאים לא יכולים “ליישר קו” ולהמליץ את אותן ההמלצות, שהרי הבעיה הרפואית הינה זהה אצלי, ולא משתנית מייעוץ אחד לשני”. תשובתי לאותם חולים מתוסכלים, או יותר נכון, מבולבלים, הפונים אליי הינה כי תפקידו של מנתח מנוסה, ובפרט מומחה לגלאוקומה שזה עיקר עיסוקו, לבצע את ההחלטה הנכונה ביותר עבור אותה העין, תוך הסתמכות על ניסיונו האישי. תשובתו של הרופא תכלול אינפורמציה הקשורה למחלה ממנה סובל החולה, סוג הניתוח (או הלייזר, או הטיפול התרופתי) המועדף, בחירת הטכניקה הניתוחית המתאימה וגישות שונות הקיימות לטיפול באותה העין.

רופאים שונים נוטים לאמץ טכניקות שונות וגישות שונות ולכן זה שכיח ואף צפוי ששני רופאים יעריכו ויטפלו באופן שונה במקצת באותה בעיה רפואית. חשוב להדגיש כי לעיתים הבדלים שנראים לחולה תהומיים (למשל האם להתחיל בלייזר ולהמשיך לניתוח, או להתחיל בניתוח ולהמשיך ללייזר, או האם לנתח קודם את עין ימין ורק אחר-כך את שמאל, או קודם את שמאל ורק אחר-כך את ימין) אינם נתפשים כהבדלים מהותיים בעיני הרופא, כי אם אופציות שונות שלשתיהן יתרונות וחסרונות אשר לעיתים יכולות להיות שקולות לחלוטין בהחלטה כיצד לטפל בחולה.

אתן עוד דוגמא שתדגיש כיצד הבדלים קטנים בין רופאים עלולים להתפרש, שלא בצדק, כהבדלים תהומיים. חולה מסוים היה במעקב שנמשך שנים בהן הרופא המטפל התמיד בהחלטתו שאין עדיין צורך בניתוח. יום אחד פנה החולה לחוות דעת שנייה ושמע לראשונה בחייו כי לדעת הרופא השני קיים צורך בניתוח. בעיני החולה שתי התשובות שקיבל מנוגדות 180 מעלות זו מזו, וכעת עליו להחליט מי צודק.

אתן לכם כעת פירוש שונה למצב שנוצר: אם היה החולה ממשיך במעקב אצל הרופא הראשון, היה קרוב לודאי לומד בביקור הבא (או בזה שאחריו) שהעין מוכנה לניתוח, לראשונה אחרי כ- 10 שנים של מעקב צמוד. ההבדל בין הרופאים הסתכם בכך שהרופא הראשון חיכה מעט יותר (אולי חצי שנה או שנה) מהרופא השני עד שהחליט שהעין בשלה לניתוח. מכיוון שרפואה איננה מדע מדויק, והרופא משתמש בחושיו ובשיקולו המקצועי, הרי ברור כי לא כל הרופאים יגיעו למסקנה כי העין בשלה לניתוח בדיוק באותו ביקור, כאשר מדובר על תהליכים מאוד איטיים שעשויים להתפרש על-פני שנים רבות.

אנסה לסכם את ההבדלים הקיימים באופן טבעי בין רופאים בעזרת דוגמה קלילה ולא מחייבת משטח הבישול: שני טבחי צמרת (שפים) לעולם ישתמשו במתכונים מעט שונים כדי לבשל את אותה המנה. שינויים אלו ינבעו מניסיון החיים שלהם, מהציוד העומד לרשותם, המקום והאסכולה שבו רכשו את השכלתם, קולגות שמהם למדו במהלך השנים, והדרך שבה הם רגילים לעבוד. טוב יהיה אם כל אחד מהם יפעל לפי המתכון ודרך ההכנה שלו, שהרי אם כל אחד מהם יקום מחר בבוקר ויבשל על-פי המתכון של השף השני, צפוי כי טיב המנה יפגע במקצת אצל שניהם. לכן, בכל הקשור לבחירת הגישה הניתוחית, אני ממליץ בחום לחולים שפונים אליי כי הגישה הנכונה עבורם היא לבחור מנתח שעליו הם סומכים, שבו הם מאמינים, ושידוע להם על הצלחותיו, ולהשאיר לאותו מנתח לקבוע ולתכנן את הצדדים הטכניים של הטיפול, כגון תזמון הניתוח (מתי העין בשלה לניתוח), איזה סוג ניתוח לבצע, ובאיזו טכניקה להשתמש (למשל: עם או בלי תפרים, בלייזר כזה או אחר, בחתך גדול או בחתך קטן).

המנתח שתבחרו יפרט בפניכם מה הגישה הנכונה בעיניו במקרה זה, ואם קיימות בעיניו מספר גישות שקולות, הוא/היא יתנו הסבר לגבי היתרונות (והחסרונות) של כל גישה, ומהי לדעתו של המנתח האופציה המועדפת.

לסיכום, חשוב לזכור כי המצב שתואר נובע, בין השאר, מכך שרפואה איננה מדע מדויק, ולרוב לא קיימת “נוסחה” (או חישוב מתמטי) שתוצאותיו יקבעו מהי הדרך הנכונה לאבחן ולטפל בכל בעיה רפואית. ישנם מצבים רבים ברפואה שבהם קיימת יותר מדרך אחת נכונה להתמודד עם בעיה שנוצרה, ולא תמיד ניתן לדעת מראש מהי הדרך הנכונה יותר בכל מקרה ומקרה. מאידך, חשוב תמיד לזכור כי רופא שהינו מומחה בתחום, בעל ניסיון, והמפגין אכפתיות ורצון אמיתי להיטיב עם המטופל, מסוגל לתת מענה מדויק, הולם והגיוני לרוב הבעיות הרפואיות שיפגוש בתחום מומחיותו.

גלאוקומה וקטרקט:
www.glaucoma.org.il

ניתוח

אבחנה

אתר זה נכתב ע”י פרופ’ איתן בלומנטל. באתר תמצאו אינפורמציה מעמיקה על האבחון והטיפול בגלאוקומה ובקטרקט. האינפורמציה באתר איננה תחליף לייעוץ רפואי.

פוסט קשור

פרופ' איתן בלומנטל בודק מטופל
אילו בדיקות יבצע רופא-העיניים לאיבחון גלאוקומה
אדם החולה בגלאוקומה (הנקראת בעברית: ברקית) לרוב לא יחוש כל כאבים או אי-נוחות, וגם אינו חש בפגמים בשדה-הראיה, כך שבדרך כלל הוא אינו מודע לקיום המחלה. גלאוקומה הינה מחלה שאי אפשר לחוש בקיומה, ואי אפשר לדעת...
סימולציה של בדיקת שדה ראיה
סימולציה של בדיקת שדה-ראיה
לכל אלו המסוקרנים לחוות מהי בדיקת שדה-ראיה, ומה בדיוק קורה שם בתוך החדר החשוך, הכנתי סימולציה המדמה את הבדיקה, וזאת כדי שתוכלו להתנסות בתחושה שמקבלים במהלך הבדיקה. בתחתית דף זה ראה סימולציה המדמה את האורות...
ספר בנושא קטרקט וגלאוקומה שנכתב ע"י פרופ' איתן בלומנטל
הספר קטרקט וגלאוקומה מאת פרופ' איתן בלומנטל
הספר קטרקט וגלאוקומה פותח צוהר לתחום של רפואת העיניים וניתוחי עיניים בשני נושאים מרכזיים: קטרקט: התעכרות העדשה הגורמת לטשטוש הראייה, וגלאוקומה: פגיעה בעצב הראייה בשל לחץ תוך-עיני מוגבר. הספר מסביר מהו...
' איתן בלומנטל בודק מטופל
כיצד יאבחן רופא העיניים שלך אם יש לך קטרקט
התשובה לשאלה זו פשוטה. כל רופא עיניים, במהלך בדיקת עיניים שגרתית בודק את שקיפות העדשה הטבעית שיש לנו בכל אחת מהעיניים, עדשה שנולדנו איתה. רופא העיניים מאבחן האם העדשה עדיין שקופה או שהחל בה תהליך שנקרא...
תמונת העין- אישון מורחב מאוד
מדוע יש צורך בהרחבת אישונים בבדיקת עיניים
כל מי שעבר בדיקת עיניים יסודית, זוכר ודאי את אי הנוחות הכרוכה בהרחבת אישונים. אי נוחות הכוללת טשטוש, המתנה של כעשרים דקות עד חצי שעה השוברת את מהלך הבדיקה, והנחוצה לשם הרחבה מספקת של האישונים. שים לב כי...