גלאוקומה וקטרקט, פרופ' איתן בלומנטל | מהלך ניתוח קטרקט

מהלך ניתוח קטרקט

במהלך ניתוח הקטרקט המנתח יוציא את העדשה הטבעית העכורה מהעין וישתיל עדשה תוך עינית מלאכותית במקומה.

כיצד יוציא המנתח את העדשה העכורה (הקטרקט) מהעין?

ישנן שתי גישות בסיסיות להוצאת העדשה העכורה מהעין, בשלמות, או פירורים פירורים (ראה איור).  בשיטה הראשונה יבוצע חתך שיאפשר את הוצאת העדשה בשלמותה, חתך דרכו תושתל עדשה מלאכותית.  בשיטה השנייה, במהלך הניתוח יפורר המנתח את העדשה בתוך העין, היא תפורק לפירורים קטנים ותשאב החוצה על ידי מכשיר הקרוי "פאקו".  אז תושתל בתוך העין עדשה, לרוב מתקפלת.  הטכניקה הניתוחית השכיחה כיום כוללת את פירוק העדשה בתוך העין ושאיבתה דרך חתך קטן יחסית.  בנוסף, ישנן טכניקות שונות ווריאציות רבות על שתי גישות בסיסיות אלו.  קיימות טכניקות רבות להוצאת הקטרקט, כאשר שיטות שונות מתאימות לעיניים שונות.  קיימות שיטות שונות שפותחו ושוכללו על-ידי מנתחים שונים, לדוגמא, שיטה שפותחה בארץ המאפשרת להוציא את העדשה בשלמותה דרך חתך בינוני.

ניתוח קטרקט- בשיטה החדשה לעומת הישנה - איור

איור זה מדגים שתי טכניקות להוצאת העדשה העכורה: למעלה העדשה מוצאת בשלמותה, ולעומת זאת למטה העדשה מוצאת על-ידי שבירתה (ריסוקה) לפירורים קטנים.

למה משתילים עדשה תוך-עינית במהלך הניתוח?

כדי לענות על שאלה זאת באופן מעמיק, אך פשוט להבנה, נתחיל בשאלה בסיסית יותר – מדוע מרכיבים אנשים משקפיים? התשובה היא כי התמונה של העולם כפי שאנו רואים אותה לא נראית תמיד באופן חד.  הרשתית בעין היא כמו סרט הצילום שבמצלמה, וחיוני כי התמונה הנראית תוקרן על הרשתית באופן חד וברור.  מסיבות שונות הקשורות להבדלים בין אנשים (מבחינת גודל העין ומידת קמירות הקרנית) ישנם אנשים שאינם זקוקים למשקפים, ולעומתם אחרים הזקוקים למשקפיים כיוון שהינם קצרי-ראיה (כאשר התמונה נופלת לפני הרשתית), או רחוקי-ראיה (כאשר התמונה נופלת אחרי הרשתית).

Ray_tracings_HEB

איור זה מראה כיצד משקפיים מאפשרות לקבל ראיה חדה בעין עם קוצר-ראיה ובעין עם רוחק-ראיה.

במהלך ניתוח קטרקט מוצאת העדשה הטבעית של העין אשר תפקידה המקורי היה לרכז את קרני האור.  אם תוצא העדשה התוך-עינית הטבעית, ללא השתלת עדשה אחרת, הרי גם אם לא נזקק המטופל למשקפיים לפני הניתוח, לאחר הוצאת העדשה הוא יזדקק למשקפים כדי לתקן את החסר.  מספר המשקפיים יצטרך להיות זהה לכוח התשבורת של העדשה הטבעית שהייתה בתוך העין, כדי לפצות על חסרונה.  עדשה זו הינה עדשה חזקה, ולכן כאשר תוצא מן העין יאלץ החולה להרכיב משקפיים בעלי מספר גבוה מאוד (בין 10+ ל 14+), דהיינו משקפיים עבות במיוחד.  כדי להימנע מן הצורך להרכיב משקפיים כה עבות ומסורבלות שגם אינן מאפשרות ראיה טובה ונוחה, הומצאה לפני כמה עשרות שנים טכניקה המאפשרת השתלת עדשה תוך-עינית מלאכותית שהינה שקופה לחלוטין ובעלת כוח תשבורת השקול לעדשה הטבעית שהוצאה בניתוח.

האם אפשר להימנע מניתוח קטרקט?

חולים רבים מעוניינים לדעת אם יש תחליף לניתוח.  תשובתי הינה כי אין כיום דרך להסיר את העכירות שהתפתחה בעדשה ולהחזיר את העין למצב של שקיפות אלא בניתוח קטרקט.  כמו כן, אין כיום דרך למנוע את היווצרות העכירות.  מה יקרה לעין עם קטרקט במידה והחולה לא יסכים לעבור ניתוח?  ובכן, בטווח הקצר ראייתו תלך ותחלש, אך פרט לכך לא יהיו לו תלונות נוספות.  כאשר הקטרקט מבשיל, ואף מתקדם מעבר לשלב הקטרקט הבשל (תהליך העשוי לקחת שנים רבות), ישנם סיכונים לבריאות העין, כגון הופעת דלקת חריפה, עליית לחץ תוך-עיני ובעיות נוספות העלולות לגרום לכאבים, אודם של העין ופגיעה בלתי-הפיכה ביכולת לראות (המושג בלתי-הפיכה מתייחס לעובדה שכאשר מתרחשים שנויים אלו גם ניתוח קטרקט עלול שלא להצליח להשיב את הראייה התקינה לעין).

בנימה אישית

כאשר חולים פונים אלי ושואלים לגבי הטכניקה הניתוחית שבה אשתמש בניתוח שלהם, או לעיתים נדירות אף מציעים לי באיזו טכניקה היו רוצים שהעין שלהם תנותח, תשובתי לרוב הינה: בדיוק מהסיבות הללו הגעתם למומחה לקטרקט שבו אתם מאמינים, ועליו אתם סומכים. תרשו לי בבקשה לבדוק את העין שלכם הזקוקה לניתוח, לאפיין מה מיוחד בה, לוודא במהלך הבדיקה האם ישנן מחלות או מצבים נוספים בעין המחייבים זהירות והתחשבות במהלך ניתוח הקטרקט, ואז ולהציע את הטכניקה שלדעתי תהיה הכי מתאימה לביצוע הניתוח באותה העין. במילים אחרות: אבחר עבורכם את הטכניקה הניתוחית שבה, אם הייתי אני 'במקומו של החולה' והייתי אני עצמי נזקק לניתוח קטרקט בתנאים המסוימים של עין זו, 'זאת הטכניקה בה הייתי רוצה שינתחו את העין שלי'.
כל מה שנשאר לי זה לאחל לכם 'בהצלחה'.

 השתלות שיניים    אביזרי בטיחות לבית