גלאוקומה וקטרקט, פרופ' איתן בלומנטל | מה זה לחץ תוך-עיני, למה הוא חשוב וכיצד הוא נמדד?

עוד על מדידת הלחץ התוך-עיני

בהמשך לפרק הקודם הוספתי אינפורמציה מעמיקה יותר על חשיבות מדידת הלחץ התוך-עיני.

מדידת הלחץ התוך-עיני חשובה לאבחון גלאוקומה, ובאותן עיניים שבהן אובחנה כבר גלאוקומה, מדידות חוזרות חיוניות כדי לעקוב אחר הצלחת הטיפול ואיזון המחלה. רופא העיניים מודד את הלחץ התוך-עיני בעזרת מכשיר הנקרא טונומטר, וניתנות בכל ביקור שתי מדידות: אחת לעין ימין (הנמדדת לרוב ראשונה) ואחת לעין שמאל.

לחץ תוך-עיני נמדד ביחידות של "מילימטר כספית". לחץ נורמאלי באוכלוסיה מוגדר כטווח שבין 10 ועד 21. אין זה אומר שמדידה חד-פעמית של 22 או אפילו 25 מצביעה על גלאוקומה, אולם מדידה גבוהה בפירוש מחשידה ומרמזת שבדיקות נוספות נחוצות. בדיקות אלו כוללות: אבחון של ראש עצב הראיה, בדיקה של זווית העין, ובדיקות נוספות יכולות לעזור להחליט אם מדובר בגלאוקומה, חשד לגלאוקומה, או לחליפין בעין שבשלב זה הינה בריאה. חשוב להדגיש שעיניים שבהן מדידות חוזרות מראות לחץ גבוה (מעל 21) אולם מאידך אין שום רמזים נוספים למחלת הגלאוקומה, נקראות עיניים עם "יתר לחץ תוך-עיני". עיניים אלו תמצאנה במעקב של רופא עיניים כדי לוודא שגלאוקומה לא תתפתח בעתיד, וכדי שבמידה וכן תתפתח גלאוקומה בזמן כלשהו בעתיד, היא תאובחן בשלב התחלתי.

מעניין לדעת כי ערכי הלחץ התוך-עיני הנמדדים בכל בני-האדם אינם יציבים, אלא משתנים במהלך היממה, ומשתנים גם בין יום אחד למשנהו, ואפילו מעונה לעונה במהלך השנה. בעצם, אין כל סיבה להניח שמדידת לחץ מסוימת אמורה לחזור על עצמה כאשר העין תימדד במועד מאוחר יותר.

לדוגמא, מדידת לחץ של 22 בביקור אחד, 17 בביקור הבא, 19 בביקור שאחריו ו- 20 בביקור נוסף לגמרי לא יפתיעו את רופא העיניים שיבצע ממוצע של הערכים בכדי לקבל תמונה על טווח הלחצים שנמדדו בתקופת זמן זו. גם אם יימדד לחץ של 15 באחד הביקורים, ו- 23 בביקור אחר (שים לב להבדלי הלחץ מביקור לביקור) זה לא ישנה באופן דרמטי את ההתייחסות לעין זאת, אם אכן המדידות המראות לחצים גבוהים יותר היו חד-פעמיות, אלא אם כן יחזרו מדידות גבוהות במספר ביקורים, או חלילה, יתווסף לכך שינוי בשדה הראיה או בראש-עצב הראיה.

את הלחץ התוך-עיני ימדוד רופא העיניים בעזרת מכשיר המחובר למנורת הסדק, הנקרא טונומטר. לפני המדידה יטופטפו טיפות הרדמה צהובות לעיניים. הרופא ידליק במכשיר אור כחול, ואז ימדוד את הלחץ על-ידי קירוב הטונומטר לקרנית (החלק הקדמי של העין).

ישנם מכשירי מדידה נוספים למדידת הלחץ, חלקם אלקטרונים ואחרים הנעזרים בזרם אויר, אולם המכשיר שרופאי העיניים מעדיפים, בגלל דיוקו הרב, הינו מכשיר מדידת הלחץ הצמוד למנורת הסדק.

למען מטופלים עם חוש טכני והנדסי ארחיב מעט על מידת הדיוק של מדידות הלחץ. ובכן, המדידה מוגדרת לרוב כבעלת רמת דיוק של פלוס/מינוס 2 מילימטר כספית, כך שאם יימדד הלחץ במכשירים שונים, או על-ידי רופאים שונים, תתכן סטייה ממוצעת של עד 2 בערכי המדידה. חלק מהסטייה מקורו בכך שהלחץ התוך-עיני אינו קבוע גם בנקודת זמן אחת, אלא משתנה בין השלבים השונים במהלך מחזור פעימת הלב. בזמן התכווצות הלב, הלב מתכווץ, ומזרים דם לכל הגוף, כולל לתוך העין, ולכן הלחץ התוך עיני עולה ב- 1-4 מילימטר כספית, בזמן הרפיית הלב, הלחץ התוך-עיני יורד חזרה כתוצאה מכך שמעט פחות דם נמצא באותו הרגע בתוך העין. שינויים אלו בלחץ התוך עיני במהלך מחזור הלב קיימים בכל אדם, אולם הם משמעותיים יותר בעיניים עם גלאוקומה.

מעניין לציין כי הלחץ דם בכל הגוף משתנה במחזוריות (כמו גלים בים) במהלך מחזור התכווצות הלב, ולכן כאשר אנו מודדים את הלחץ דם הכללי אנו מדווחים את תוצאות המדידה בשני מספרים (למשל 120 על-גבי 80) שפירושם מדידת הלחץ בזמן שיא התכווצות הלב, ומדידה שנייה בזמן שיא הרפיית הלב. בדומה לכך גם הלחץ בעין משתנה בגלים, בין הערך המינימאלי לערך המקסימאלי.

לסיכום: מדידת הלחץ התוך-עיני חשובה הן לצורך אבחון גלאוקומה, והן בכדי לדעת את הצלחת הטיפול בגלאוקומה, שמטרתו הורדת הלחץ. המדידה שמבצע רופא העיניים מדויקת למדי, אך שינויים של 1-2 יכולים להופיע בין מכשירי מדידה שונים, ובין בודקים שונים. מאידך, רוב השינויים שאנו מוצאים בין מדידות שונות מקורם בשינויים אמיתיים בלחץ התוך-עיני בין בדיקה לבדיקה, שינויים שכיחים ונורמאליים בלחץ התוך עיני, הנצפים בין מדידות שונות הן בעיניים בריאות והן בעיניים של אלו החולים בגלאוקומה.

מחשבה קטנה לגבי העתיד: בדומה למכשירי מדידה של לחץ-דם ושל רמת הסוכר בדם (לחולי סכרת), היה מצוין אילו יכול היה כל חולה גלאוקומה לקנות בבית-המרקחת מכשיר שהיה מאפשר מדידה של הלחץ התוך-עיני בכל רגע שיחפוץ, והיה מתאפשר לקבל אפילו 10 או יותר מדידות ביום. מדידות שכאלו היו מאפשרות לנו (הן לחולה והן לרופא) לשפר את הטיפול במחלה ולהתאים את הטיפול המדויק ביותר לכל חולה. אולם, מכשיר כזה, לצערנו, עדיין לא הומצא. ישנן מגבלות טכניות המונעות את היכולת לפתח מכשיר שכזה שיהיה מדויק ועם זאת בטוח לשימוש על-ידי אנשים שאינם רופאי-עיניים. בפיתוח מכשיר שכזה היה עדיף אם אדם היה יכול למדוד את עצמו ללא עזרתו של אדם נוסף. עד כה נעשו ניסיונות רבים לפתח מכשיר שכזה, והוקמו חברות start-up (חברות הזנק) רבות בניסיון לפתח מוצר שכזה. עם זאת, ובהתחשב בהתפתחות המתמדת של הטכנולוגיה והאלקטרוניקה, ובשוק הגדול שקיים (ומחכה) למוצר שכזה, סביר מאוד שבשלב כלשהו בעתיד הלא רחוק (אני תקווה שזה יקרה בעשור הקרוב) ייפתר האתגר ההנדסי-רפואי הזה ויצא לשוק מוצר שיאפשר לכל חולה גלאוקומה (ובעצם גם לאילו שאינם חולים) למדוד את הלחץ התוך-עיני שלהם בנוחות ובמהירות בעזרת מכשיר קטן, נייד ושאינו יקר במיוחד.

בפרק זה הבאתי מקצת מהמגבלות של מדידת לחץ תוך-עיני, מהמאפיינים ומהציפייה שמכשירי מדידה ביתיים לשימוש אישי אכן יתממשו ויהיו זמינים ובהישג יד.

 השתלות שיניים    אביזרי בטיחות לבית