גלאוקומה וקטרקט, פרופ' איתן בלומנטל | איך מאבחנים גלאוקומה?

איך מאבחנים גלאוקומה

חולים רבים פונים למרפאתי בשאלה: "פרופ'- האם יש לי או אין לי גלאוקומה?". חולים אחרים שכבר אובחנו בוודאות כחולים בגלאוקומה, היו רוצים לדעת כיצד הגיע הרופא שלהם לאבחנה זאת.
בפרק זה, אם כן, אנסה לפרט ולהסביר כיצד יאבחן רופא העיניים אם יש או אין לחולה מסוים את מחלת הגלאוקומה.

גלאוקומה מאופיינת בעיניים שלנו בשלוש דרכים:

  1. לחץ תוך עיני גבוה.
  2. נזק בשדה הראיה.
  3. נזק לראש עצב הראיה.

את הלחץ הגבוה יאמת הרופא במדידה בעזרת מכשיר שמודד לחץ. מכשיר שכשמפעילים אותו החולה רואה אור כחול. כדי לקחת מדידה מדויקת יש צורך קודם כל לטפטף טיפות עיניים בצבע צהוב לכל אחת מן העניים. בסיום המדידה יוכל הרופא לומר לפציינט מה הלחץ התוך עיני בעין ימין ומה הלחץ בעין שמאל. הערכים הנורמאלים נמצאים בטווח של 10-21 (ממוצע 15), אבל חשוב לזכור שכדי להיות חולה בגלאוקומה לא צריך שכל המדידות תהיינה גבוהות, מספיק שבחלק מהזמן הלחץ יהיה גבוה ובחלק מהזמן יהיה נמוך ועדיין עלולה להתפתח גלאוקומה.

במאמר מוסגר חשוב לציין שיש גם מחלה שנקראת "גלאוקומה של לחץ נורמאלי" או בשמות אחרים "גלאוקומה של לחץ נמוך", או "גלאוקומה של לחץ תקין". זהו מצב בו החולה סובל מגלאוקומה למרות שהלחצים בעין אף פעם אינם גבוהים, כך שמעולם לא נמדד לחץ מעל 21. כדי לנסות ולהבין את המחלה הזאת אנחנו מסבירים שבעין המסוימת הזאת אפילו לחצים תקינים הינם גבוהים מדי עבורה וכדי לעצור או לפחות להאט את התקדמות מחלת הגלאוקומה באותה העין יש צורך להוריד את הלחץ לערכים אפילו יותר נמוכים.

בנוסף למדידת הלחץ, הרופא יתבונן ויאבחן את מצב ראש עצב הראיה. עצב הראיה נמצא בצד האחורי של העין והרופא יכול להסתכל עליו באמצעות עדשות. לרוב ירחיב הרופא את האישונים של החולה כדי לראות את העצב יותר טוב, אבל ניתן להסתכל על העצב גם ללא הרחבת אישונים.

מראה העצב יכול ללמד רופא עיניים מנוסה האם בעין הזאת יש או אין גלאוקומה. כמובן שקיימים מקרים גבוליים שבהם קשה לומר האם עצב זה בריא או לחליפין אולי קיימת גלאוקומה התחלתית.

הדרך השלישית לאבחן האם יש או אין גלאוקומה מחייבת את הרופא להפנות את החולה לבדיקת שדה ראיה. אמרתי חולה אבל בעצם ייתכן שהוא בריא. רק אחרי בדיקת שדה הראייה נוכל לדעת זאת בוודאות. בבדיקת שדה הראייה מוקרנים עיגולי אור קטנים בנקודות שונות במרחב, כך נבדק שדה הראייה לא רק במבט קדימה אלא גם לצדדים. הנבדק יושב ומניח את פניו לפני קערה מאוד גדולה שבתוכה המכשיר יאיר אורות בעוצמות שונות, חלקם קלים מאוד לזיהוי וחלקם קשים מאוד לזיהוי מכיוון שהינם נקודות אור חלשות מאוד. בכל פעם שהנבדק יראה אור הוא ילחץ על כפתור שמונח בידו. דרך איסוף האינפורמציה של מתי הנבדק ראה את האור ומתי הוא לא ראה את האור המכשיר ישרטט מפה של שדה הראיה ורופא העיניים המטפל שלכם יוכל לאבחן האם זהו שדה ראיה של עין תקינה או שמא שדה ראיה של עין החולה בגלאוקומה.

אם כן, כדי לאבחן גלאוקומה יבצע רופא העיניים שתי פעולות במהלך הבדיקה: ימדוד את הלחץ התוך-עיני ויתבונן בראש עצב הראיה, הנמצע בקרקעית העין. ראש עצב הראיה נותן אינפורמציה על עצב הראיה כולו, אולם בעוד שעצב הראיה עצמו נמצא חבוי מאחורי העין (זהו העצב שמחבר את העין למוח) הרי שאת ראש עצב הראיה ניתן לראות באמצעות המכשור המשוכלל שרופא העיניים מחזיק במרפאתו. אם כן, רופא העיניים, על סמך מדידת הלחץ התוך עיני ומראה ראש עצב הראיה, יוכל לשפוט האם יש חשד סביר לגלאוקומה המחייב להפנות את הפציינט לבדיקת שדה ראייה. כאשר יהיו לפני רופא העיניים שלושת פיסות האינפורמציה הבאות: הלחץ התוך-עיני, מראה ראש עצב הראיה ותדפיס של בדיקת שדה-ראיה, יוכל לרוב רופא העיניים לתת למטופל תשובה מדויקת האם קיימת גלאוקומה או לא. לעיתים יאמר הרופא כי מדובר במצב הנקרא "חשד לגלאוקומה" המחייב המשך מעקב צמוד אך עדיין אינו חד-משמעי מספיק כדי להצדיק טיפול. חשוב לציין שגלאוקומה בדרך כלל תוקפת את שתי העיניים למרות שייתכן ועין אחת תיפגע קודם ואילו העין השנייה תצטרף כמה שנים מאוחר יותר. היוצא מן הכלל לחוק זה הוא אותם חולים שהגלאוקומה שלהם היא משנית לתהליך אחר שהתרחש בעין, כגון ניתוח, חבלה קשה או פציעה, סכרת קשה שמערבת את העיניים, ומגוון בעיות אחרות שעלולות בעקיפין לגרום לעליית הלחץ התוך-עיני ולהופעת גלאוקומה. רוב חולי הגלאוקומה סובלים מגלאוקומה ראשונית- גלאוקומה שפשוט התרחשה ללא כל סיבה נראית לעין. בחולים אלו הגלאוקומה, בסופו של דבר תפגע בשתי העיניים. זאת גם הסיבה שפעמים רבות, רופא עיניים שאבחן גלאוקומה בעין אחת ישקול לטפל גם בעין שעדיין אין בה נזק (טיפול שניתן להגדיר כטיפול מונע).

לסיכום, אבחון של גלאוקומה מתבצע במהלך בדיקת עיניים יסודית של רופא עיניים. במידה ומתעורר חשש שאולי קיימת גלאוקומה, ישקול רופא העיניים להפנות את המטופל לבדיקת שדה-ראייה. חשוב מאוד לציין שגלאוקומה היא מחלה שלא חשים בה כלל. החולים לא מרגישים את הלחץ, לא מרגישים את הנזק בראש עצב הראייה ולרוב לא מרגישים את הפגיעה בשדה הראיה, למעט כשהמחלה כבר בשלבים מאוד מאוד מתקדמים. לכן הדרך היחידה בעצם לאבחן גלאוקומה היא על ידי בדיקה שגרתית של רופא עיניים. מעניין לציין כי הרוב המכריע של אותם אנשים שנבדקו על-ידי רופא עיניים ונמצאו כחולים במחלת הגלאוקומה הגיעו לרופא-עיניים בגלל תלונות אחרות, ורק "במקרה" אובחנה אצלם מחלת הגלאוקומה. בשונה מאנשים אלו, ישנם אנשים הפונים לרופא עיניים בגלל שקרוב משפחה שלהם מדרגה ראשונה (הורים, אחים, ילדים) כבר אובחן כחולה בגלאוקומה, ובגלל האלמנט התורשתי במחלה זאת פונים קרובי המשפחה לבדיקה, ובחלק מנבדקים אלו אכן תמצא מחלת הגלאוקומה. חשוב כי אנשים מעל גיל 40 שהינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי גלאוקומה יפנו לרופא עיניים ויבצעו בדיקה שמטרתה לשלול (או לאמת) את קיומה של מחלה זאת. בהמשך יומלץ להם להיות במעקב, כך שגם אם לא נמצאו סימנים לגלאוקומה כדאי שיהיו במעקב של בדיקת רופא עיניים מדי שנה או שנתיים.

 השתלות שיניים    אביזרי בטיחות לבית