גלאוקומה וקטרקט, פרופ' איתן בלומנטל | לכלוכים בשדה הראיה

לכלוכים (או זבובים) בשדה הראיה

אנשים רבים פונים אלי בתלונה של הפרעות שונות בשדה הראיה המתוארות על ידם כנקודות שחורות, פסים עקומים, לכלוכים, זבובים והפרעות דומות בשדה הראיה.
מה שמאפיין את ההפרעות האלו זה שהן באות והולכות. הן נמצאות לפעמים במקומות שונים בשדה הראיה, והמיוחד בהן הוא שכאשר מסתכלים על אותן נקודות או קוים יש תחושה שהם בורחים הצידה וככל שננסה לרדוף אחריהם במבט, ככה הם יברחו היקפית יותר.
תלונות אלו מבטאות לרוב לכלוכים או שינויים אחרים בתוך הנוזל הזגוגי של העין. זאת אומרת, אותם לכלוכים באמת נמצאים בעין ומטיילים להם בנחת בתוך הנוזל הממלא את העין, שהוא בעצם יותר ג'לי מנוזל. אם רופא עיניים יסתכל לתוך העין יש סיכוי מסוים שהוא יצליח לראות את אותם לכלוכים צפים בתוך העין בהנחה שהם לא מאוד קטנים.

מהם אותם לכלוכים (הנקראים גם זבובים), ומאיפה הם באים?

תשובתי היא כי במשך השנים מצטברות בתוך העין הפרשות, התקלפויות ושאריות של חומרים שונים העלולים עם השנים להתגבש ולהצטופף וליצור נקודות קטנות של לכלוך.
כדאי לזכור שכאשר העור מתקלף אחרי שמשתזפים, הפירורים הנופלים מהעור עוזבים אותנו, נופלים לרצפה ומפסיקים להיות חלק מגופנו, בעוד שהלכלוכים שבתוך העין, כשהם נופלים או עוזבים את קיר העין, הם מצטברים בתוכה, ואין להם לאן לצאת או ליפול, ועם השנים הם עלולים להצטבר בתוך העין.
סיבה נוספת לאותם לכלוכים היא קונדנסציות (הצטופפויות) של הג'לי שבעין. מצב זה דומה במקצת ליצירת קרום על פני חלב, או התגבשויות בתוך נוזל, שזו בעצם הצטופפות של סיבים המרכיבים את הג'לי לכדי צברי סיבים. חשוב גם לציין כי בשלב מסוים בחיים, בדרך כלל בסביבות גיל 40-60, העין עוברת תהליך שנקרא התנתקות של הזגוגית (או Posterior vitreous detachment, הנקרא בקיצור: PVD). תהליך זה של התנתקות הזגוגית קשור לכך שהג'לי בתוך העין הולך ומתכווץ ובשלב כלשהו ניתק מקיר העין ואז קיימת התגברות של אותם לכלוכים או נקודות הנראים בשדה-הראיה.

אנשים רבים פונים אלי ושואלים: מה אפשר לעשות כדי להעלים את אותם הלכלוכים?
תשובתי היא: פשוט להתעלם, לחיות איתם ולדעת שעם הזמן בדרך כלל אותם לכלוכים שטים להם בתוך העין ושוקעים באזורים יותר היקפיים של שדה-הראיה, וגם יוצאים מהפוקוס ובצורה זו פחות ופחות מורגשים בחיי היום יום.
אני מזדהה לחלוטין עם אדם שתקוע לו לכלוך בדיוק במרכז הראיה, ובכל פעם שהוא מנסה לקרוא הוא חש שאותו לכלוך מטייל לו על פני הדף, מפריע ומבלבל את תהליך הקריאה ומוציא אותו מהריכוז. כשמגיע אלי אדם שכזה, אני מרגיע אותו שנדיר מאוד שה"זבוב" או הלכלוך יישארו במיקום זה לעד. עם הזמן רוב הסיכויים שהלכלוך יזוז לאיזה שהוא כיוון: ימינה, שמאלה,למעלה או למטה ויפנה את מרכז שדה הראיה.

נשאלת השאלה על ידי אנשים רבים: מדוע אין אפשרות להוציא את הלכלוכים האלה מהעין?
תשובתי היא: כל זמן שמדובר בלכלוכים שהם תמימים ושטים להם בעין, אין שום טיפול, תרופה או ניתוח שקיימים או מוצדקים כדי לסלק אותם. הדבר משול לניסיון להרוג יתוש עם פטיש חמישה קילו. הנזק שעלול להיווצר מההתייחסות לזבובים האלו אינו מצדיק את הבעיה ואף עלול ליצור בעיות קשות יותר. לכן תשובתי היא: עם כל הצער שבדבר צריך פשוט לחיות איתם, להתעלם מהם, ולדעת שעם הזמן קרוב לודאי שיפסיקו להפריע או שיפריעו פחות ופחות. יש לציין כי גם כשאותם זבובים לכאורה נעלמו, אם תחפשו היטב, תוכלו, בדרך כלל, לאתר אותם בהיקף שדה-הראיה, מכיוון שהם לעולם לא יוצאים מהעין או נעלמים.

שמתם אולי לב לכך שבקטע הזה לא דיברתי על חולים אלא על אנשים, מדוע?
מכיוון שאנחנו הרופאים לא מתייחסים לאנשים עם אותם לכלוכים (המכונים: floaters) כאל חולים, בניגוד לחולים הסובלים מקטרקט או גלאוקומה, אלא לאנשים בריאים שבגלל מודעות ראיה גבוהה ואופי סקרני במיוחד, שמים לב ומודעים ללכלוכים שיש בתוך העין באופן המפריע להם לתפקוד יומיומי.

אני מקווה שהסבר זה מניח את הדעת של רוב האנשים שיש להם לכלוכים בתוך העין המתבטאים בכתמים, נקודות או קווים בשדה הראיה.
אולם, ברור לי לחלוטין שאחוז מאוד נמוך מהאנשים שיש להם לכלוכים קשים במיוחד ו/או שהם מודעים יותר מאחרים לקיום שלהם, לא יקבלו הסבר זה בשלווה. צר לי לאכזב גם אותם אבל אין בידינו שיטה פשוטה, מהירה ובטוחה היכולה להעלים את אותם לכלוכים בלא להסב נזק, או סיכון, לעין.

 השתלות שיניים    אביזרי בטיחות לבית