גלאוקומה וקטרקט, פרופ' איתן בלומנטל | מה עדיף כטיפול התחלתי בגלאוקומה: טיפות או טיפול לייזר?

מה עדיף כטיפול התחלתי בגלאוקומה: טיפות או טיפול לייזר?

חולה שאובחן לראשונה עם גלאוקומה יקבל מהרופא שלו מרשם לטיפות עיניים שאותן יצטרך לשים כל יום, פעם, פעמיים או שלוש פעמים ביום (תלוי בסוג הטיפה) לשארית חייו.  זוהי גזרה לא פשוטה, אולם אנו הרופאים יודעים בביטחון מוחלט כי עיניים הזקוקות לטיפול יתנהגו הרבה יותר טוב בטווח הרחוק אם יתמידו לקחת את הטיפול לעומת אותם אנשים שימנעו מלטפל בעצמם.  לכן כל כך חשוב לטפל בגלאוקומה בהקפדה מלאה, להקפיד לקחת את הטיפול התרופתי באדיקות כל יום מעכשיו ועד עולם…

בשנים האחרונות עלתה השאלה מדוע נשמר טיפול הלייזר כ'קו השני' רק אחרי שהטיפול בטיפות עיניים לא הספיק?  ומדוע לא להציע אותו כטיפול ראשוני, התחלתי? תשובתי היא, שאכן זוהי אפשרות הגיונית, ששווה לשקול במקרים מסויימים.  אנסה להסביר קצת יותר לגבי דילמה עקרונית זאת:

טיפול הלייזר בגלאוקומה של זווית פתוחה, השפעתו הינה פחות או יותר כמו של בקבוק אחד של טיפות, זאת אומרת, חולה שטופל בבקבוק אחד של טיפות ועבר בנוסף גם טיפול לייזר באותה העין, כאילו היה מטופל כעת בשני בקבוקים, כלל זה לא תמיד נכון, יש חולים שמגיבים טוב יותר ללייזר ולעומתם חולים המגיבים טוב יותר לטיפות, אבל בממוצע האפקט של הלייזר הוא כמו של עוד בקבוק המכיל טיפות להורדת לחץ.  מכך, ניתן להסיק שאם חולה זקוק לסוג אחד של טיפות, הוא יכול היה להסתדר עם טיפול לייזר לבדו, ללא אותו הבקבוק.  יכול אותו חולה לומר: 'דוקטור, אם טיפול אחד שעושים לי בעזרת לייזר יכול לחסוך ממני לשים את הטיפות האלו כל יום, הייתי מעדיף את הלייזר', לצורך כך צריך קודם כל להסתכל על פרופיל הבטיחות של הלייזר, ואני מוכרח לומר שטיפולי הלייזר המודרניים ובפרט טיפול חדשני יחסית שנקרא SLT , נותנים פרופיל בטיחות טוב מאוד, במובן שכמעט ואין תופעות לוואי או השפעות שליליות אחרות.

מצד שני, צריך לזכור שטיפול הלייזר איננו אפקטיבי לכל החיים, הוא לרוב יעיל בממוצע למשך כחמש שנים.  במילה 'ממוצע' הכוונה שטיפול הלייזר יכול להצליח בחולה א' אולי רק למשך שנתיים ולעומתו, טיפול בחולה ב' יצליח להוריד את הלחץ למשך שבע שנים.  אם כך, ניתן להבין שטיפול הלייזר לא יחסוך לתמיד את השימוש בטיפות אבל בפירוש יכול לתת לנו תקופה ארוכה של כמה שנים – שקטה יותר.

דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שכדי לייצב את הלחצים התוך-עיניים, לרוב לא מספיק סוג אחד של טיפות עיניים, ולרוב עם הזמן יוסיף רופא העיניים עוד טיפות.  הסיבה לכך היא לא מכיוון שהעין מפסיקה להגיב לאותן טיפות (דבר שבדרך כלל לא קורה), אלא מצב שבו הגלאוקומה לאט לאט "מרימה את הראש" או במילים אחרות מתחזקת. אנחנו יודעים שכמעט אף אחד לא נולד עם גלאוקומה, הגלאוקומה מופיעה בזמן כלשהו במהלך החיים,.  בהתחלה היא מעלה את הלחץ במקצת ועם הזמן, כעבור מספר שנים, יש נטייה ללחץ לעלות בהדרגה.  אם נחשוב שטיפת עיניים מסוימת יכולה להוריד את הלחץ במידה מסוימת, הרי ברור שאם הלחץ הולך ועולה עם השנים, בהתחלה אותה טיפה מצליחה לאזן את הלחץ בעין ואילו כעבור כמה שנים, למרות שהחולה מתמיד לקחת את אותה הטיפה בקביעות, הלחץ לאט לאט הולך ועולה ויש צורך להוסיף עוד טיפה ועוד טיפה ובהמשך גם טיפול לייזר.  בעצם, אם אנחנו נסתכל על חולה לא בנקודת זמן אחת אלא לאורך 5, 10 ואפילו 20 שנה אנחנו נבין שבסופו של דבר חלקם יתחילו עם טיפות ובהמשך יגיעו ללייזר, ואילו החלק האחר של החולים שהעדיפו להתחיל עם לייזר, יזקקו בהמשך גם לטיפות.

לאותם חולים המעוניינים להקטין את הצורך, כל זמן שאפשר, בלקיחת כמות גדולה של טיפות, אם בגלל חוסר הנוחות והטרחה ואם בגלל תופעות לוואי שמופיעות בחלק מהחולים בשימוש בחלק מהטיפות, יש היגיון רב להציע טיפול לייזר ככלי יעיל להורדת לחץ.  אכן, חולים שפנו אליי בבקשה לעבור טיפול לייזר להורדת לחץ, גם בשלבים התחלתיים של מחלת הגלאוקומה, ברובם המכריע, ובמידה והעין שלהם אכן התאימה לטיפול לייזר זה, קיבלו ממני את האישור ואת בירכתי, וטופלו על-ידי באמצעות טיפול לייזר מסוג SLT.

לסיכום, טיפול הלייזר מוריד לחץ באפקטיביות ושקול לשימוש בבקבוק אחד של טיפות עיניים. יש היגיון לבצע את טיפול הלייזר בשלב מוקדם באותם חולים שקיימת עבורם רגישות, אלרגיה או תופעות לוואי לטיפות, כמו גם עבור חולים שמסתדרים היטב עם טיפות אולם מנסים להקטין עד כמה שניתן את הטרחה וחוסר הנוחות הקשור בלקיחת תרופות מדי יום, 365 ימים בשנה.

לסיום, חשוב להדגיש כי בדף זה התייחסתי אך ורק לטיפול לייזר מהסוג הנקרא טרבקולופלסטיה או לחליפין ALT או SLT.  אלו טיפולי לייזר המיועדים לגלאוקומה מהסוג הנקרא 'גלאוקומה של זווית פתוחה' (שהינו הסוג השכיח יותר של מחלת הגלאוקומה).  לעומתם, ישנו טיפול לייזר הנקרא אירידוטומי (או אירידוטומיה), שהוא טיפול המשמש לגלאוקומה של 'זווית סגורה'.  במקרים אלו אין מקום להעדפה או לשיקול דעת של טיפול בלייזר לעומת טיפול תרופתי.  כאשר קיימת גלאוקומה של זווית סגורה, או גלאוקומה של זוית-צרה, עין הזקוקה לטיפול לייזר חייבת לעבור אותו, וזאת כדי למנוע סיכון עתידי של התקף גלאוקומה חריף, התקף מסוכן שעלול לסכן את הראייה ואת בריאות העין.

באתר זה קיימת אינפורמציה רבה גם לגבי גלאוקומה של זווית פתוחה, וגם לגבי גלאוקומה של זווית סגורה.  בנוסף קיימים הסברים מפורטים וברורים לגבי טיפולי הלייזר השונים (למשל SLT ואירידוטומיה).  במידה ותעמיקו ותקראו באתר כולו, מובטח לכם שתקבלו תשובות לחלק גדול מהשאלות והתהיות שהיו לכם לגבי הטיפול במחלתכם או במחלה של קרוביכם או חבריכם.

שיהיה לכם הרבה בריאות.

 השתלות שיניים    אביזרי בטיחות לבית