רשתית (retina)

זוהי רקמה עצבית האחראית על הפיכת האור (פגיעת פוטונים) לאימפולס חשמלי-עצבי. מהרשתית יעבור הגירוי דרך עצב הראיה ל chiasma, ל optic tracts, optic radiations ולבסוף לאזור הראיה האוקסיפיטלי בקורטקס. לרשתית חלק סנסורי (רוב הרשתית) וחלק לא סנסורי, שהוא ה retinal pigment epithelium (RPE). הרשתית הסנסורית מכילה שלוש רמות של תאי-עצב המחוברים בטור. מבחוץ פנימה: 1. פוטורצפטורים משני סוגים: rods האחראים לראיית שחור-לבן, נמצאים בעיקר מחוץ ל fovea. Cones משלושה סוגים (אדום, כחול, ירוק) האחראים לראיית צבעים, נמצאים בריכוז הגבוה ביותר ב fovea. 2. רמת התאים הבי-פולריים (bi-polar cells). ברמה זאת ישנם עוד תאים המעבירים אינפורמציה לרוחב: horizontal cells ו- amacrine cells. כבר ברשתית מתחיל עיבוד (אינטגרציה) של האינפורמציה הגולמית המועברת מתאי החישה (הפוטורצפטורים). Muller cells- אלו תאי תמיכה של הרשתית, הגרעינים של תאי Muller ממוקמים בגובה גרעיני התאים הבי-פולאריים, ואילו הציטופלסמה של תאי ה- Muller משתרעת כמעט לכל עובי הרשתית הסנסורית. 3. Ganglion cells שמהם יוצאים האקסונים שמרכיבים את עצב הראיה.

שכבות הרשתית

ברשתית מתוארות 10 שכבות קלאסיות הנראות בבירור במיקרוסקופ האור:

1. Retinal pigment epithelium (RPE) השכבה היחידה שלא שייכת לרשתית הסנסורית. למרות זאת יש לה הרבה מאוד תפקידים: ספיגת (בליעת) עודף האור (פוטונים) שחודרים לעין (ע”י כך נמנע (light scatter). ה RPE משתתף במטבוליזם של ויטמין A, בולע (מעכל) את החלקים החיצוניים של ה rods and cones (יש ייצור ו shedding מתמיד של חלקים אלו) ועוד תפקידים רבים. 2. שכבת הפוטורצפטורים- המכילה 6 מיליון cones, ו 120 מליון rods. באזור ה fovea ישנם רק cones. כשמתרחקים מה fovea אחוז ה rods עולה, ברשתית הפריפרית ישנם כמעט רק rods. 3. Outer limiting membrane- זהו למעשה פס דק הנוצר מה tight junctions שבין קצוות ה Muller cells לבין ה פוטורצפטורים. 4. Outer nuclear layer- שכבת הגרעינים של התאים הפוטורצפטורים. 5. Outer plexiform layer- שכבת סינפסות בין פוטורצפטורים לבין תאים ברמה ה- בי פולארית. 6. Inner nuclear layer- שכבת הגרעינים של התאים ברמה הבי-פולארית (bipolar, amacrine, horizontal & Muller cells). 7. Inner plexiform layer- שכבת סינפסות בין תאים בי-פולאריים לתאי גנגליון. 8. Ganglion cells- שכבת גרעיני תאים אלו. בד”כ יש רק שכבת גרעינים אחת, למעט באזור המקולה, שם ישנם מספר שכבות של גרעינים. 9. Nerve fiber layer- אקסונים של תאי ganglion. כוון האקסונים במקביל לפני השטח של הרשתית. הם כולם מובילים לכוון הדיסקה, שם ייפגשו ויצרו את עצב הראייה. 10. Inner limiting membrane- מורכב מ basement membrane ומקצוות של Muller cells. תאי ה- Muller משתרעים בין ה internal  external limiting membranes.

ה- fovea

נמצאת במרכז המקולה. זהו האזור היחידי ברשתית שרואה 6/6. כאשר מתרחקים ½ מ”מ מהפוביאה כבר אין ראיה חדה. כיצד מותאמת ה fovea לראיה כה חדה ? זהו אזור דק ביותר, יש בו רק פוטורצפטורים, ואילו שאר השכבות של הרשתית נדחקו הצידה. אזור הפובאה הינו א-וסקולרי, ניזון רק בדיפוזיה מה choriocapillaris. בפוביאה ישנם רק cones והיחס בין פוטורצפטורים (cones) לבין תאי ganglion הוא הגבוה ביותר, עד כדי 1:1 (האינפורמציה מכל תא cone מגיעה בשלמותה ל cortex). אם ניקח בחשבון שמספר תאי ה ganglion הוא בערך מליון, ואילו מספר הפוטורצפטורים בכל רשתית הוא: 120 מליון rods ועוד 6 מליון cones נבין שבכל שאר הרשתית היחס נמוך בהרבה. הרשתית שקופה לגמרי, מורכבת מאלמנטים עצביים ללא ציפוי מיאלין.

אספקת הדם לרשתית

ה- 1/3 החיצוני של הרשתית הסנסורית ניזון מקפילרות מה- choriocapillaris בדיפוזיה, ואילו ה 2/3 הפנימיים של הרשתית מקבלים אספקת דם מה- central retinal artery. מקור שתי מערכות אלו ב ophthalmic artery אבל אין אנסטומוזות ביניהן, כך שמספיקה פגיעה באחת מהן כדי לגרום לנזק קשה לרשתית.

עצב הראיה (optic nerve)

מכיל את האקסונים של תאי ה ganglion. העצב עוזב את הארובה באזור ה- apex דרך ה optic foramen לכוון ה chiasma ולמוח. לעצב הראיה בארובה צורת “S” עם עודף של 7 מ”מ המאפשרים לעין להסתכל לצדדים וגם להימתח קדימה (כגון ב מצבים של proptosis). חלקי עצב הראיה כוללים את: 1. הדיסקה: (optic nerve head) שהוא החלק שבתוך קיר העין. 2. Orbital part (כאמור בצורת “S”) 3. Canalicular part בתוך ה optic canal 4. Intracranial part שממשיך לכיאזמה. אחרי ה כיאזמה מתחילים ה optic tracts. עצב הראיה, בדומה למוח, מוקף ע”י meninges שהינם המשכיים לקרומי המוח כך שאותו ה- CSF זורם באופן המשכי מסביב למוח ומסביב עצבי הראיה. זה מסביר הווצרות papilledema במצבים של increased intracranial pressure וגם מסביר מעבר זיהומים (חלל ה sub-arachnoid space המשכי לחלל שמסביב לעצבי-הראיה). בעצב הראיה חבילות האקסונים מופרדות ע”י ספטות של תאי glia וכלי-דם. ה lamina cribrosa הינה מעיין רשת של connective tissue ו glia שהמשכית לsclera . זהו בעצם הפתח בסקלרה דרכו יוצא עצב הראייה מהעין. ברגע שהאקסונים יוצאים מהעין (עוברים את ה lamina cribrosa) הם הופכים myelinated.

זגוגית (vitreous body)

זהו גוף שקוף, בעל קונסיסטנציה ג’לטינית, העשוי 98% מים. מה שהופכו לג’ל זו חומצה היאלורונית (hyaluronic acid) שנמצאת בו. בפריפריה (בהיקף) הויטראוס מכיל סיבי קולגן שנותנים מסגרת לזגוגית. עם הגיל הזגוגית מתנזלת. בצעירים הזגוגית מחוזקת (דבוקה) לעין במספר מקומות: העיגון החזק ביותר הוא באזור ה ora serrata, ונקרא ה vitreous base. באזור זה הזגוגית תמיד מעוגנת (גם בזקנים). אצל צעירים הזגוגית דבוקה גם לעדשה, לראש עצב הראיה, לכלי-דם גדולים ומסביב למקולה. בגיל מבוגר ניתקים החיבורים הללו. כאשר ניתק החיבור לדיסקה מתקבל: posterior vitreous detachment ובקיצור PVD. מייד אחרי הופעת PVD החולה עלול להתלונן על ראיית חוטים ונקודות שחורות (floaters) בשדה הראיה של אותה העין. בסמוך לזמן הופעת ה- PVD יש סיכון מוגבר להווצרות קרעים ברשתית. ברוב העיניים שמעל גיל 65-70 כבר התרחש PVD.

[button link=”https://www.glaucoma.co.il/additional-information/eye-structure/anatomy-lecture-part-5″ type=”icon” icon=”rss”]לפרק הבא: חלק ה'[/button] [button link=”https://www.glaucoma.co.il/additional-information/eye-structure/anatomy-lecture-part-3″ type=”icon” icon=”rss”]לפרק הקודם: חלק ג'[/button] ההרצאה כולה: כקובץ PDF

גלאוקומה וקטרקט:
www.glaucoma.org.il

ניתוח

אבחנה

אתר זה נכתב ע”י פרופ’ איתן בלומנטל. באתר תמצאו אינפורמציה מעמיקה על האבחון והטיפול בגלאוקומה ובקטרקט. האינפורמציה באתר איננה תחליף לייעוץ רפואי.

פוסט קשור

מנתח במהלך ניתוח קטרקט
למה חשוב לאבחן איזה סוג גלאוקומה קיימת אצלך?
גלאוקומה הינה קבוצת מחלות בעלות מאפיינים דומים (לחץ גבוה, פגיעה בעצב הראיה ופגיעה בשדה הראיה) אולם היא מתחלקת לסוגי גלאוקומה שונים, כגון: גלאוקומה ראשונית לעומת משנית גלאוקומה של זווית פתוחה לעומת זווית...
תמונה של הקוטב האחורי של העין מדגימה חור מקולרי: חור ברשתית שמערב את מרכז הראיה (מסומן בחץ)תמונה של הקוטב האחורי של העין מדגימה חור מקולרי: חור ברשתית שמערב את מרכז הראיה (מסומן בחץ)
חור מקולרי
חור מקולרי, הנקרא גם חור במרכז המקולה (Macular hole), הינו מצב שבו מופיע חור  ברשתית של העין, במרכז הראיה. מצב זה פוגע באופן קשה בחדות הראיה בעין זו מכיוון שעיקר הראיה נשען על האזור הקטן שמכונה מרכז...
זרימת הנוזל התקינה בתוך העין
מהי גלאוקומה
מהי מחלת הגלאוקומה ומדוע כה חשוב לטפל בה? מחלת הגלאוקומה הינה מחלת עיניים שכיחה שמסוגלת לגרום לנזק משמעותי לעצב הראיה, וכתוצאה מכך עלול להיפגע שדה-הראיה, ובהמשך גם חדות-הראיה באותה העין. בגלאוקומה, אבחון...
תמונה המדגימה את צמצום שדה הראיה בגלאוקומה
כיצד גלאוקומה פוגעת בראיה
גלוקומה (הנקראת בעברית ‘ברקית’, ולעיתים מאוייתת כ: גלאקומה, גלוקמה, גלקמה) הוא מונח רפואי הניתן לקבוצת מחלות עיניים הקשורות לעליה של לחץ תוך-עיני והגורמות לפגיעה בלתי-הפיכה בראיה כתוצאה מהתנוונות...
מכשיר שדה ראיה המיוצר על-ידי חברת האמפרי
איך מאבחנים גלאוקומה
חולים רבים פונים למרפאתי בשאלה: “פרופ’- האם יש לי או אין לי גלאוקומה?”. חולים אחרים שכבר אובחנו בוודאות כחולים בגלאוקומה, היו רוצים לדעת כיצד הגיע הרופא שלהם לאבחנה זאת. בפרק זה, אם כן,...