לפניכם משפטים שחלקם נכונים וחלקם אינם נכונים,
עם הסבר מפורט על כל אחד מהם:
-
“מכיוון שגלאוקומה הינה מחלה תורשתית, אם אמא שלי סובלת מגלאוקומה זה וודאי (ב-100%) שגם אני אפתח גלאוקומה בזמן כלשהו בעתיד”.
-
“כל אדם שאובחן עם גלאוקומה יזדקק בשלב כלשהו בחייו לניתוח גלאוקומה”
-
“רוב החולים בגלאוקומה לא מרגישים כלל את מחלתם, ולכן יתכן שאדם יהיה חולה בגלאוקומה מעל 10 שנים בלי שיידע על-כך, ומבלי שיחשוד שמשהו לא בסדר”
-
“ניתן למנוע את מחלת הגלאוקומה על-ידי פעילות גופנית נכונה ותזונה נכונה”
-
“למרות שבדיקת שדה ראיה תלויה לחלוטין ביכולת הנבדק ללחוץ על הכפתור ברגע הנכון, ובמידת ריכוזו במהלך הבדיקה, זאת עדיין נחשבת לבדיקה מאוד מדויקת, חשובה ומהימנה לאבחון ומעקב אחרי חולי גלאוקומה”
ממש לא נכון. גלאוקומה הינה מחלה תורשתית, ולכן מקובל להניח (ומחקרים רבים הוכיחו) כי אם יש לאדם כלשהו קרוב משפחה שאובחן עם גלאוקומה, הסיכוי של אותו האדם לפתח גלאוקומה בזמן כלשהו בעתיד מוכפלים. זאת אומרת שאם הסיכויים של כל אדם לפתח גלאוקומה נעים בסביבות 2-4% (כן, גלאוקומה הינה מחלה שכיחה בגיל המבוגר), הרי לאילו עם קרוב משפחה החולה בגלאוקומה הסיכוי הינו 4-8%. במילים אחרות, ישנו סיכוי של מעל 90% שהוא/היא לעולם לא יפתחו גלאוקומה. אולם, עקב הסיכון המוגבר בקרובי משפחה של חולי גלאוקומה אנו ממליצים, מעל גיל 40, על בדיקת עיניים פעם בשנה כדי לשלול הופעת גלאוקומה.
לא נכון. פחות מחצי מהחולים בגלאוקומה יזדקקו אי-פעם לניתוח גלאוקומה. את רוב החולים ניתן לאזן באמצעות תרופות, ורק אילו שלהם גלאוקומה קשה ושאינה מגיבה מספיק טוב לטיפול תרופתי יש צורך לנתח. אולם, לאותם חולים לא מאוזנים הניתוח מהווה את התקווה היחידה לאיזון הלחץ ולכן המלצתי לאותם חולים שאינם מאוזנים לשקול את האופציה הניתוחית בחיוב, ולזכור שרוב החולים שעוברים ניתוח גלאוקומה יעברו אותו בהצלחה ועל-יד כך ישתפר משמעותית מצבם.
נכון. גלאוקומה ברוב הגדול של המקרים אינה מורגשת כלל. אמנם נכון כי לחץ תוך-עיני מעל בסביבות 40 לעיתים יהיה מורגש (ככאב או אי-נוחות) אך ברוב המכריע של החולים הלחץ אף-פעם לא עולה כל-כך גבוה. פגמים קשים בשדה הראיה עשויים להיות מורגשים על-ידי החולה, אולם הם מופיעים רק בשלבים המאוד סופיים של המחלה.
לכן הרוב המכריע של החולים לא חש במחלה. אם כך נשאלת השאלה: אז איך מאובחנים חולי הגלאוקומה? תשובתי הינה כי רובם אובחנו בבדיקה אקראית של רופא עיניים, כאשר נבדקו מסיבות שאינם קשורות לגלאוקומה. חלקם אותרו כי פנו לרופא עיניים בהקשר לקרוב משפחה הידוע כסובל מגלאוקומה, חלקם פנו לבדיקה בהקשר להתאמת משקפיים, ואילו חלק גדול מן החולים כלל אינו יודע על מחלתו. לכן אין זה נדיר כלל כי נבדק המאובחן לראשונה כבר חולה במחלת הגלאוקומה שנים רבות.
לא נכון. מחלת הגלאוקומה מקורה בעליית לחץ תוך-עיני שמתרחשת בגלל פגיעה בניקוז הנוזל מהעין. במילים אחרות, גלאוקומה קשורה לסתימה בצנרת שמוציאה נוזלים מהעין, ולכן הלחץ עולה. עד היום לא נמצא כל קשר משמעותי של הופעת הגלאוקומה לפעילות גופנית וגם לא לסוגי מזון שונים. אין כיום מזון שנמצא טוב לגלאוקומה, וגם אין מזון שהינו רע לגלאוקומה.
רק שני דברים נמצאו משמעותיים בהקשר למחלת הגלאוקומה: אבחון מוקדם של המחלה (כדי להקטין את הסיכון שהמחלה לא תהיה מאובחנת במשך שנים רבות), וטיפול מסודר ועקבי (כדי שאנשים שכבר אובחנו לא יסתובבו עם לחצים גבוהים מדי בגלל חוסר, או אי הקפדה על, טיפול.
משפט זה אכן נכון מאוד. אתחיל בפירוט החסרונות הרבים של בדיקת שדה הראיה: בדיקה זו הינה בדיקה סובייקטיבית שאין יכולת לבצעה ללא שיתוף פעולה מלא של הנבדק. סבלנות וריכוז הינם תכונות מפתח להצלחת הבדיקה, שרבים מחולי שונאים לבצע. סיבות רבות תורמות לאי-נעימות במהלך הבדיקה: התנאים בחדר הבדיקה כוללים חושך, לעיתים חדר קטן ומחניק, תתכן תחושת קלאוסטרופוביה (פחד מקומות סגורים), הרטייה שסוגרת את אחת העיניים לעיתים קרובות אינה נוחה ואפילו מציקה, והגרוע מכל: הבדיקה משעממת ארוכה וקשה לביצוע. לכך מתלווה העובדה שרוב חולי הגלאוקומה עברו את גיל 60 (חלקם אף מתקרב לגיל 90) ראייתם לא תמיד מירבית (למשל בגלל קטרקט וגלאוקומה) ולכל הסיבות הללו מתווספת גם החרדה שמה ישנה החרפה בשדה הראיה, בהשוואה לבדיקה הקודמת. אם כך, מדוע לבצע אותה כלל?
תשובתי היא כי למרות כל חסרונותיה זוהי הבדיקה המדויקת ביותר שברשותנו לאבחון נזקים לשדה הראיה. קימות בדיקות נוספות לאבחון גלאוקומה, למשל בדיקות הדמיה כגון GDx, OCT, שיכולות להשלים את הדיאגנוזה, אולם לרוב אינן מסוגלות להחליף לחלוטין את הצורך בבדיקת שדה ראיה. אני מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם מדוע כה חשוב לבצע בדיקה זאת כשרופא העיניים מבקש מכם (לרוב כל 4-12 חודשים). החדשות הטובות הן כי קיימים היום אלגוריתמים (שיטות בדיקה) המקצרות בהרבה את משך בדיקת שדה הראיה, עד כדי חצי מהזמן שהיה נחוץ בעבר לביצוע הבדיקה. קיצור זמן זה נובע ברובו ממחשב מהיר וחכם בהרבה המותקן בתוך המכשיר, המסוגל לחשב את תוצאות הבדיקה על-סמך מספר מועט בהרבה של אורות המוקרנים בבדיקה.
טיפ קטן לכל אילו השונאים לבצע את הבדיקה: על ידי לחיצה ממושכת על הכפתור, בלי שתעזבו אותו, תגרמו למהלך הבדיקה לעצור לכל משך זמן שתרצו, עד שתעזבו את הלחיצה על הכפתור. בדרך זאת, אם התעייפתם, איבדתם את הריכוז, או שאתם מעוניינים לסדר את הרטייה, או לשפשף את העין הסגורה, כל שאליכם לעשות הוא לחיצה ממושכת על הכפתור עד שתהיו מוכנים לחזור ולהמשיך את הבדיקה.
