לאחר שמטופל מאובחן לראשונה כחולה גלאוקומה הוא צריך להיכנס למסגרת מסודרת שבה יש למעקב ולאיסוף המידע תפקיד חשוב בניהול מחלת הגלאוקומה והקטנת הנזק האפשרי, תוך פגיעה מינימאלית באיכות החיים של המטופל. המשכיות הטיפול על-ידי רופא עיניים חיונית לאיזון הגלאוקומה, להקטנת תופעות הלוואי, ולשמירה על ראייתו של החולה בהמשך חייו. חולים “שנעלמו” לטיפול, לרוב מכיוון שניסו להדחיק את מצבם הרפואי ואת האבחנה של גלאוקומה (ואמרו לעצמם: מכיוון שאני לא מרגיש את המחלה, אולי היא אינה קיימת), מוצאים את עצמם כעבור תקופת מה במצב גרוע בהרבה, מצטערים שלא הקפידו על הוראות רופא העיניים שלהם. חשוב מאוד שהחולה ובני משפחתו יבינו ויפנימו שגלאוקומה משמעותה מצב כרוני שילווה את החולה כל חייו (לא מבריאים מגלאוקומה), אך מאידך ניתן במספר פעולות פשוטות לאזן את המחלה ולמנוע (או לפחות להקטין באופן משמעותי) את המשך הנזק. בהמשך דף זה אפרט מעט יותר את מהלך ההתמודדות עם המחלה מצידו של החולה.
המעקב אחר חולי גלאוקומה מתחלק לשלושה שלבים:
השלב הראשון מתחיל עם הגעתו של החולה למרפאה. בביקור הראשון נאסף מידע על מצבו הבריאותי הכללי ועברו הרפואי של המטופל, ומידע לגבי מחלות עיניים מהם סבל בעבר ומהם סבלו בני משפחתו. החולה עובר בדיקת עיניים מקיפה הכוללת מדידה של הלחץ התוך-עיני, ומופנה לבצע בדיקה הנקראת “שדה-ראיה” (לעיתים יש צורך ביותר מבדיקה אחת כדי לוודא את מצב הגלאוקומה ברמת אמינות ודיוק גבוהים). בדיקות אלו מאפשרות לרופא לקבוע מהו סוג הגלאוקומה ממנו סובל החולה, מהי מידת ההתקדמות של מחלתו, מה מידת הנזק שנגרם עד כה, וכתוצאה מכך מהו הטיפול הטוב ביותר שניתן להציע לחולה מסויים זה.
בשלב השני המטרה היא לעצור, או לפחות להאט, את המשך התקדמות המחלה על ידי איזון הלחץ התוך-עיני, דבר הנעשה על ידי טיפול תרופתי ולעיתים גם על ידי טיפולי לייזר. בשלב זה, שיכול להמשך תקופה ניכרת, יתכנו שינויים בסוג הטיפול (למשל, החלפה או הוספה של תרופות) עד שהלחץ התוך-עיני מתייצב לבסוף ברמה תקינה. תחושת הביטחון של המטופל לגבי איזון הגלאוקומה תגבר ותכיפות הביקורים אצל רופא העיניים תלך ותקטן. במידה וניסיונות חוזרים לאזן את הלחץ התוך-עיני אינם מצליחים, אין מנוס מהחלטה על ביצוע ניתוח גלאוקומה שלאחריו רוב הסיכויים כי הלחץ יתאזן.
בשלב השלישי, שנמשך למשך שארית חייו של החולה, ממשיך החולה לקחת את טיפות העיניים, ואילו הרופא ממשיך בבדיקות מדי מספר חודשים כדי לוודא כי מצב המחלה אכן יציב. מדי מספר ביקורי רופא יישלח החולה לבצע בדיקת שדה-ראיה שתחזק את ההנחה כי הגלאוקומה אכן מאוזנת. במידה והגלאוקומה תצא פעם נוספת מאיזון (גלאוקומה יכולה לצאת האיזון בכל רגע שהוא, גם אחרי שנים של איזון טוב), יחליט רופא העיניים על השינוי הנחוצים כדי לאזן מחדש את הלחצים.
ככלל, כולים פונים לעיתים בבקשת חוות-דעת נוספת במספר מצבים: במידה וקיים ספק לגבי האבחנה (האם מדובר בגלאוקומה, או אולי במחלה אחרת?), כאשר הטיפול המוצע אינו מצליח לאזן את הלחץ, כאשר מוצע לחולה טיפול לייזר, ו\או כאשר נמסר לחולה שאין ברירה וצריך לשקול ניתוח גלאוקומה. בנוסף, כאשר מתפתח קטרקט בעין של חולה גלאוקומה, מכיוון שניתוח הקטרקט הופך למורכב מעט יותר, תתכן פנייה לחוות דעת נוספת לגבי תזמון ניתוח הקטרקט, והגישה הניתוחית בעין המכילה גם גלאוקומה וגם קטרקט.
