עם השנים פותחו מאות סוגי עדשות שיוצרו והושתלו בעולם.  כל אחת שונה במקצת מקודמתה ומכניסה שיפור נוסף בדרך לעיצוב האידיאלי.  גם היום ממשיכות העדשות להשתנות ולהשתפר, אם כי כבר לפני 15 שנים היו תוצאות ניתוחי הקטרקט טובות ביותר מבחינת מבנה העדשה והתאמתה לעין.  כיום מושתלות ברחבי העולם כ- 5 מיליון עדשות תוך-עיניות מידי שנה.

 קיימות עדשות תוך עיניות מסוגים רבים שהמשותף לכולן הוא היותן שקופות ומאיכות מצוינת.  הן נשארות תקינות ושקופות למשך כל ימי חייו של החולה ואינן דורשות שום טיפול, ניקוי, החלפה או התייחסות מכל סוג שהוא מרגע שהן ממוקמות היטב בתוך העין במהלך הניתוח.  העדשה המלאכותית הופכת בעצם להיות “חלק מגופנו”.  אחת למספר שנים מיוצרות עדשות חדשות ורופאי העיניים עוברים להשתמש בדור חדש של עדשות, שלהן יתרונות על פני הדורות הקודמים.

עיצובים שונים של עדשות תוך עיניות
עדשות תוך-עיניות מגיעות במגוון צורות וגדלים

באופן כללי ניתן לחלק את העדשות לעדשות קשיחות, המחייבות פתח גדול יותר בעין כדי להחדירן, ועדשות מתקפלות, הקיימות מזה כ-15שנים, שניתן לקפל ולגלגל ועל-ידי כך להחדירן לעין דרך חתך קטן יותר, כאשר בתוך העין הן חוזרות לצורתן השטוחה המקורית.  כיום שכיח יותר להשתיל את העדשות המתקפלות מאשר את העדשות הקשיחות, אם כי שתיהן מבצעות את תפקידן במידה שווה של הצלחה וברגע שהן ממוקמות בעין אין בעצם הבדל מהותי ביניהן.  הבדלים נוספים בין העדשות קשורים לחומר ממנו הן עשויות, לגודלן, לצורתן ולצורה בה הן מקובעות (מוחזקות) בתוך העין.

בנוסף לעדשות הרגילות שאותן משתילים בניתוח קטרקט, נעשו ב-10 עד 15 השנים האחרונות ניסיונות ומחקרים רבים לייצר עדשות שיאפשרו מיקוד (פוקוס) הן לראיה מקרוב והן לראיה מרחוק, וכך ימנעו את הצורך במעבר בין משקפיים לרחוק ובין משקפי-קריאה.  יש לציין שדבר זה אינו פשוט כלל ועיקר.  אנסה להסביר מדוע: כשאנחנו מסתכלים בטלוויזיה וכעבור שבריר שנייה בודקים את השעה על שעון-היד שלנו או מסתכלים במדריך התוכניות, המוח שולח לעין פקודה לבצע מיקוד (פוקוס) לראיה מקרוב.  זהו תהליך מורכב שנגמר בשינוי צורתה של העדשה הטבעית, דבר המאפשר לה לשנות את המיקוד מרחוק לקרוב, בדיוק כמו פעולה של צלם המסובב את טבעת הפוקוס במצלמה.  התהליך הוא נוירולוגי (כלומר מתווך על ידי עצבים) ונקרא קשת רפלקס.

 כאשר מדובר במשקפיים שאינן יכולות לשנות את צורתן בהתאם להסתכלות לרחוק לעומת קרוב, הפתרון הסטנדרטי כיום הינו משקפי קריאה או שימוש במשקפיים רב-מוקדיות (מולטי-פוקאליות) שלהן אזור מסוים של העדשה לצפייה מרחוק, ומתחתיו אזור לצפייה מקרוב.  קיימות היום עדשות תוך-עיניות רב-מוקדיות הכוללות עדשות שחלק משטח פניהן ממוקד לרחוק ואילו חלק אחר לקרוב, ולצידן גם עדשות שמנסות לאפשר מידה זו או אחרת של מיקוד.

 עדשות אלו מטרתן לאפשר מיקוד לרחוק ולקרוב אם כי במחיר מסוים של ירידה בקונטרסט (כלומר ביכולת להבדיל בין גוונים), ובאיכות הראיה בתנאי אור ירודים, כגון בשעות הלילה.  מסיבות אלו ואחרות, לא זוכות עדשות אלו לפופולאריות רבה, וניתן לומר שהן מתאימות לחולים מסוימים, כאשר ניתן לסכם כי בכל הנוגע לעדשות רב-מוקדיות, בצד היתרונות קיימים גם חסרונות משמעותיים באיכות הראיה.

גלאוקומה וקטרקט:
www.glaucoma.org.il

ניתוח

אבחנה

אתר זה נכתב ע”י פרופ’ איתן בלומנטל. באתר תמצאו אינפורמציה מעמיקה על האבחון והטיפול בגלאוקומה ובקטרקט. האינפורמציה באתר איננה תחליף לייעוץ רפואי.

פוסט קשור

קפסולוטומיה- טיפול לייזר אחרי ניתוח קטרקט
האם לייזר לקטרקט משני (קפסולוטומיה) כואב
התשובה הקצרה היא לא!, מכיוון שאין בקופסית האחורית (שממנה מנקים את העכירות) כל סיבי כאב. התשובה הארוכה: במהלך פרוצדורת הלייזר מניחים עדשת מגע על העין, לאחר הרדמת העין, ופעולה זו עשויה להיות מעט לא נוחה,...
צילום של מנתח בזמן ניתוח עיניים- גלאוקומה
סיור בתוך חדר-ניתוח עיניים
בתמונות הבאות תוכלו להתרשם כיצד נראה חדר ניתוח במהלך ניתח עיניים. תתרשמו מהבגד הסטרילי שלובש המנתח, מהמיקרוסקופ שהינו פריט הציוד הגדל והיקר ביותר בחדר, ומעבודת המנתח שמושקע כולו בהתבוננות וריכוז לתוך המיקרוסקופ,...
קטרקט התחלתי מסומן בעזרת חיצים
למה לעבור ניתוח קטרקט
למי שעבר ניתוח קטרקט מוצלח, שאלה זו תישמע ברורה מאליה, אפילו תמוהה: בשביל לראות. אתחיל במספר עובדות: ניתוח קטרקט הינו הניתוח השכיח ביותר בעולם, ואחד הניתוחים עם אחוז הסיבוכים הנמוך ביותר. מעניין לומר שהניתוח...
catarcat-slider-2
מהו קטרקט
קטרקט הינו מצב שכיח, המופיע לרוב החל מגיל 60-65, ושכיח מאוד בשנות השבעים והשמונים.  הופעת קטרקט הינו מצב שבו העדשה הטבעית שיש בעין שלנו (העדשה שאנחנו נולדים איתה), מחליפה את צבעה לאט-לאט, משקופה (כמו מים)...
פרופ' איתן בלומנטל בודק מטופל
אילו בדיקות עוברים לפני ניתוח קטרקט
מטופלים הפונים אליי בתלונה של ירידה בראיה עוברים במרפאתי סדרת בדיקות מקיפה במטרה לאבחן ביסודיות את הסיבה לירידה בראיה. קיימות סיבות אפשריות רבות כגון קטרקט, דימום בעין, מחלת רשתית, גלאוקומה, מחלת קרנית,...