קטרקט הינו מצב שכיח, המופיע לרוב החל מגיל 60-65, ושכיח מאוד בשנות השבעים והשמונים.  הופעת קטרקט הינו מצב שבו העדשה הטבעית שיש בעין שלנו (העדשה שאנחנו נולדים איתה), מחליפה את צבעה לאט-לאט, משקופה (כמו מים) לעכורה (כמו חלב).  בעוד שדרך עדשה שקופה ניתן לראות בבהירות ובחדות, הרי ברגע שהעדשה הופכת לעכורה אין אפשרות לראות דרכה, ועקב כך התמונה שרואים הופכת למטושטשת ומעורפלת.

כיצד נראה קטרקט
למעלה: עדשה זכה (שקופה). למטה: עדשה עכורה בגלל קטרקט קטרקט מתקדם

המצב סעכין הסובלת מקטרטק דומה להסתכלות דרך שמשה מלוכלכת או דרך וילון.  התפתחות של קטרקט קשורה לרוב בשינויים הקשורים לגיל, אך עלולה להיגרם גם בשל חבלה לעין, מחלות שונות (כגון סוכרת קשה) או נטילת תרופות נדירות מסוימות.  בנוסף, גורמים גנטיים (תורשתיים) שונים עלולים להשפיע על הגיל שבו מופיע הקטרקט לראשונה, ועל קצב התפתחותו.

העדשה הבריאה שאיתה כולנו נולדנו הינה שקופה לחלוטין, ותפקידה הוא מיקוד קרני האור על הרשתית כדי שתתקבל תמונה חדה וברורה (שהתמונה שמתקבלת תהיה בפוקוס).  במובן זה העדשה שיש לכולנו בתוך העין זהה בתפקודה לעדשה שבתוך מצלמה.  אף כי עדיין לא ידועים כל התהליכים והסיבות המובילים לקטרקט, ידוע בוודאות כי קטרקט אינו נגרם בגלל שימוש יתר בעיניים ואינו מקלקל את העיניים באופן בלתי הפיך.

הופעת קטרקט מתבטא לרוב בשילוב של התלונות הבאות: טשטוש ראייה שאינו מלווה בכאב, תדירות גבוהה של שינוי במרשם המשקפיים (הצורך להחליף את המשקפיים מדי כמה חודשים), סינוור חזק במיוחד מאורות ופנסים (כגון סנוור חזק מאורות רכב הנוסע מולך בזמן נהיגה) כפל ראייה בעין אחת, צורך בתאורה חזקה לקריאה, ראיית לילה שנחלשת ושינוי בראיית צבעים בכיוון של דהוי או צהוב.  חשוב לציין כי רק רופא עיניים מסוגל לאבחן קטרקט באופן ודאי, כך שגם אם אתה סובל מכל התופעות הנ”ל (או מחלקן), אין זה מעיד על כך שהסיבה היא קטרקט, אך כל אחת מהתופעות הללו מצדיקות פנייה לרופא-עיניים כדי לעבור בדיקת עיניים יסודית שבסופה תתקבל אבחנה ובמידת הצורך, גם טיפול.

קטרקט התחלתי
קטרקט התחלתי עד בינוני נראה בתמונה זאת כהצהבה של העדשה
קטרקט התחלתי מסומן בעזרת חיצים
בתמונה המוגדלת החיצים מסמנים את העדשה שנראית עכורה במקצת ובגוון צהבהב. כך נראה קטרקט קל עד בינוני

קצב ההתפתחות של קטרקט שונה מאוד מאדם לאדם, ולעתים קרובות גם מעין לעין של אותו אדם. למעשה, יתכן שקצב ההתפתחות ישתנה גם באותה העין: לרוב מדובר בהתקדמות איטית ביותר במשך שנים רבות, ואז ללא כל סיבה או הסבר, הקטרקט מתקדם בקצב מהיר כך שתוך מספר חודשים הראיה מטשטשת באופן משמעותי, לעיתים עד כדי צורך בניתוח.  שכיח מצב שבו הקטרקט משמעותי יותר באחת העיניים (שעין אחת מסיגה את השנייה).  מרבית מקרי הקטרקט מתפתחים לאט מאוד, בהדרגה, לאורך תקופה של שנים רבות ואפילו עשרות שנים.

הטיפול בקטרקט בשל שכבר מפריע לראיה במידה משמעותית הוא ניתוח להוצאת הקטרקט והשתלה של עדשה תוך-עינית.  לא קיימות טיפות או תרופות שמונעים יצירה של קטרקט, ואין בנמצא טיפול כלשהו שעוצר את התקדמות הקטרקט, משפר את המצב או משפר את הראיה שנחלשה מקטרקט.  לכן, הטיפול היחיד שהוכח כיעיל (ואפילו יעיל מאוד) הוא ניתוחי.

קטרקט מתקדם
תמונה של קטרקט בשל ביותר, שמזמן היה צריך להגיע לניתוח

קטרקט הינו הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון בעולם, וזאת עקב חוסר יכולתה של הרפואה בארצות המתפתחות לבצע ניתוחים כה רבים עקב מחסור בחדרי ניתוח, רופאים מיומנים בניתוח עדין זה, מכשור מתאים, וכמובן בכסף.

למזלנו, קיימת בישראל מערכת בריאות רחבה ומצויינת המאפשר לכל חולה לקבל את הטיפול הנחוץ עבורו, במימון קופת-החולים.  מאז שהופיעו הביטוחים המשלימים, קיימת אפשרות לא רק לקבל את הניתוח הדרוש, אלא גם לבחור את בית-החולים ואפילו לבחור את המנתח שיבצע עבורך ניתוח זה.

המשך קריאה:

כיצד מאבחנים קטרקט
אילו בדיקות עוברים לפני ניתוח קטרקט
קטרקט- האם מדובר בניתוח קשה

[button link=”https://www.glaucoma.co.il” type=”icon” icon=”rss”]לדף הבית[/button]

גלאוקומה וקטרקט:
www.glaucoma.org.il

ניתוח

אבחנה

אתר זה נכתב ע”י פרופ’ איתן בלומנטל. באתר תמצאו אינפורמציה מעמיקה על האבחון והטיפול בגלאוקומה ובקטרקט. האינפורמציה באתר איננה תחליף לייעוץ רפואי.

פוסט קשור

מנתח במהלך ניתוח קטרקט
למה חשוב לאבחן איזה סוג גלאוקומה קיימת אצלך?
גלאוקומה הינה קבוצת מחלות בעלות מאפיינים דומים (לחץ גבוה, פגיעה בעצב הראיה ופגיעה בשדה הראיה) אולם היא מתחלקת לסוגי גלאוקומה שונים, כגון: גלאוקומה ראשונית לעומת משנית גלאוקומה של זווית פתוחה לעומת זווית...
קטרקט התחלתי מסומן בעזרת חיצים
למה לעבור ניתוח קטרקט
למי שעבר ניתוח קטרקט מוצלח, שאלה זו תישמע ברורה מאליה, אפילו תמוהה: בשביל לראות. אתחיל במספר עובדות: ניתוח קטרקט הינו הניתוח השכיח ביותר בעולם, ואחד הניתוחים עם אחוז הסיבוכים הנמוך ביותר. מעניין לומר שהניתוח...
קפסולוטומיה- טיפול לייזר אחרי ניתוח קטרקט
האם לייזר לקטרקט משני (קפסולוטומיה) כואב
התשובה הקצרה היא לא!, מכיוון שאין בקופסית האחורית (שממנה מנקים את העכירות) כל סיבי כאב. התשובה הארוכה: במהלך פרוצדורת הלייזר מניחים עדשת מגע על העין, לאחר הרדמת העין, ופעולה זו עשויה להיות מעט לא נוחה,...
עין אחרי ניתוח גלאוקומה - איור
שאלות ותשובות בנושא גלאוקומה
מה ההבדל בין גלאוקומה ובין לחץ תוך-עיני מוגבר? גלאוקומה הינה מחלה שבה לחץ תוך-עיני מוגבר גורם לנזק בעצב הראיה וכמוכן לצמצום שדה הראיה. קיימים אנשים רבים שיש להם לחץ תוך-עיני מוגבר, אך אינם סובלים מגלאוקומה...
' איתן בלומנטל ליד מכשיר לייזר
טיפולי לייזר לגלאוקומה
קיימים ניתוחי לייזר שונים לטיפול בגלאוקומה. לסוגי גלאוקומה שונים מותאמים סוגים שונים של טיפולי לייזר. בגלאוקומה של זווית פתוחה טיפול הלייזר הנקרא טרבקולופלסטי (trabeculoplasty) נועד להגביר את ניקוז הנוזל...