ניתן לסווג ולמיין את סוגי הקטרקט השונים במספר דרכים:

סיווג לפי מיקום העכירות:

קטרקט גרעיני (נוקלארי) מופיע במרכז העדשה באזור הגרעין. קטרקט זה מתפתח לרוב עם הגיל וגורם לטשטוש ראיה וכן לתמונה הנראית כהה יותר ובגוון צהבהב-חום. בנוסף לטשטוש הראייה מופיע גם אבדן הדרגתי של עוצמת הצבעים. זהו הקטרקט השכיח ביותר. סוגי קטרקט נוספים המסווגים לפי מיקום העכירות בעדשה כוללים קטרקט של החלקים ההיקפיים של העדשה (קורטיקאלי) וקטרקט של השכבה האחורית, הנקרא תת-קופסיתי (sub-capsular). שני סוגי קטרקט אלו נדירים יותר וקצב התקדמותם לעיתים מהיר יותר. הם גורמים לרוב לטשטוש משמעותי ועלולים להופיע משנית למגוון מצבים כגון חבלה, סוכרת או ניתוחים בעין.

סיווג לפי מידת העכירות:

ניתן לחלק את המחלה לקטרקט קל, בינוני או קשה (המכונה גם קטרקט בשל). קטרקט בשל אינו מאפשר כלל ראיה בעין והאישון נראה עכור לחלוטין (לבן) במקום צבעו השחור הרגיל. בעבר הרחוק, כאשר ניתוח הקטרקט היה בעל סיכון גבוה והרופא היה מחכה שהעין הפכה עיוורת לחלוטין, היה ניתוח קטרקט נעשה רק בשלב זה. אולם גישה זו אינה מתאימה לזמננו כאשר הניתוח הינו בטוח הרבה יותר, הראיה המתקבלת אחריו היא צלולה וההחלמה מהניתוח מהירה. לכן מעדיפים מטופלים כיום לא לחכות למצב שבו אין ראיה כלל אלא לטפל בקטרקט הרבה לפני כן.

סיווג לפי הגיל:

למרות שרוב מקרי הקטרקט מופיעים בגיל מבוגר (מעל 60), ישנם מקרים בהם מופיע קטרקט בגיל צעיר יותר, כגון קטרקט משני למחלות רב-מערכתיות, למחלות עיניים אחרות, לתרופות, או קטרקט מלידה. לעתים הסיבות להיווצרות קטרקט קשורות בשינויים גנטיים הגורמים להתפתחות עכירות בעדשה בגיל צעיר. קטרקט מולד שונה מקטרקט במבוגרים בגלל אופן הטיפול בו, הסיכון לפגיעה קבועה (בלתי-הפיכה) בראיה, והטכניקות הרפואיות והניתוחיות הייחודיות המשמשות לביצוע ניתוחים אלו בתינוקות.

סיווג על פי הסיבה להתפתחות הקטרקט:

כפי שציינתי קיימים גורמים שונים להיווצרות קטרקט. לעיתים הגורמים אינם ידועים, כך שלא נדע מהי הסיבה להופעת הקטרקט בחולה מסוים. בנוסף קיימת במקרים רבים אינטראקציה של מספר גורמים, כך שקשה “להאשים” גורם יחיד בהתפתחות הקטרקט בעין מסוימת. הסיבה השכיחה ביותר להתפתחות קטרקט קשורה בגיל. קטרקט זה, שהוזכר קודם, מתפתח עקב תהליכים ניווניים בעדשה המשפיעים, בסופו של דבר, על שקיפותה. קצב התפתחות העכירות התלויה בגיל הינו איטי ביותר, ונמשך על פני שנים רבות. שכיח מצב בו החולה רואה בכל ביקור אצל רופא העיניים שורה אחת פחות של מספרים בלוח הבדיקה של חדות הראיה מאשר בבדיקה הקודמת. לרוב זהו קטרקט מהסוג הגרעיני, המתגבר עם השנים, ומתבטא בטשטוש התמונה הנראית לעין ובאובדן היכולת להעריך צבעים. סיבות נוספות לקטרקט כוללות קבוצה גדולה של קטרקטות משניות, למשל בהקשר לסוכרת, קוצר-ראיה (myopia) גבוה (למשל, מספר משקפיים של מינוס 20), קרינה בעוצמה גבוהה, מחלות מטבוליות הקשורות לאיזון הסידן ותרופות מסויימות.