התשובה לשאלה זו היא פשוטה למדי. ראשית יש לזכור כי קטרקט הוא מצב די שכיח, כך שחלק ניכר מהאנשים מעל גיל 60 סובלים ממנו ונמצאים בשלבים שונים של התפתחותו. שנית, קטרקט אינו כואב, כך שבחיי היום יום הפגיעה היחידה הינה טשטוש ראיה. בשלבים הראשונים ניתן להתגבר על תופעה זו על ידי החלפת מספר המשקפיים וכך לצמצם במידה מסוימת את ההפרעה לראיה. כאשר הקטרקט משמעותי רק בעין אחת, ניתן עדיין לבצע את כל הפעילויות היומיומיות, כולל נהיגה, על סמך חדות ראיה תקינה ושדה ראיה מלא בעין השנייה. רק מיעוט קטן של האוכלוסייה כגון טייסים, רופאי עיניים, נהגי רכב ציבורי וכדומה, חייבים ראיה תקינה בשתי עיניהם. אפשר לומר כי ניתן לחיות חיים מלאים עם קטרקט התחלתי או אפילו בינוני בשתי העיניים, או לחילופין, עם קטרקט מתקדם בעין אחת. עם זאת, אין סיבה שבתחילת המאה ה-21 יאלץ אדם לראות טוב רק באחת מעיניו כאשר ניתן, בניתוח, לתקן את הראיה בעינו ה”חלשה”. כאשר הקטרקט מגיע לשלב מתקדם בשתי העיניים מורגשת הפרעה ניכרת בתפקוד היום-יומי. אולם אין צורך לחכות עד שלב מאוחר זה על מנת לטפל בבעיה. היות וברור כי המחלה תמשיך להתקדם, וכי יווצר בעתיד הקרוב או הרחוק מצב בו יהיה צורך בביצוע ניתוח קטרקט, עדיף לשאוף כי שגרת החיים תפגע כמה שפחות, ואם אפשר, שלא תפגע כלל מהפרעת הראיה.

תמונה של קטרקט עכור ביותר
תמונה של עין עם אישון מורחב המדגימה קטרקט עכור לחלוטין שאי אפשר לראות דרכו כלום. אין שום הצדקה לחכות עם הניתוח עד שהעין מתעוורת לגמרי (כמו בדוגמא הזאת), אלא יש להציע ניתוח כאשר המטופל חש פגיעה בתפקוד היומיומי כגון בקריאה, נהיגה, זיהוי פנים של בני משפחה ותחביבים.

מפליא הדבר עד כמה מצליחים חולים עם ראיה ירודה להסתגל למצבם כאשר הפגיעה בראיה היא הדרגתית ואיטית. תכונה זאת היא כה חזקה עד שאפילו האדם עצמו עשוי שלא לחוש בשינויים, ורק בדיקה אובייקטיבית (כגון בדיקת חדות ראיה) תחשוף את קיום הפגיעה בראיה. אין זה נדיר שחולה מבוגר יספר כי אינו מתעניין בטלוויזיה וכי בעיתונים “אין שום חדש”, וגם ש”הספרים של היום אינם עוד מה שהיו פעם”, כאשר בפועל מסתבר כי חוסר העניין שהוא מפגין הינו תולדה של פגיעה קשה בראייה שהתפתחה בהדרגתיות רבה בלי שהרגיש בכך.

אבחנה

אתר זה נכתב ע”י פרופ’ איתן בלומנטל. באתר תמצאו אינפורמציה מעמיקה על האבחון והטיפול בגלאוקומה ובקטרקט. האינפורמציה באתר איננה תחליף לייעוץ רפואי.

פוסט קשור

catarcat-slider-2
מהו קטרקט
קטרקט הינו מצב שכיח, המופיע לרוב החל מגיל 60-65, ושכיח מאוד בשנות השבעים והשמונים.  הופעת קטרקט הינו מצב שבו העדשה הטבעית שיש בעין שלנו (העדשה שאנחנו נולדים איתה), מחליפה את צבעה לאט-לאט, משקופה (כמו מים)...
Lens_cat_vs_IOL-top
ממה נגרם קטרקט
קטרקט (הנקרא בעברית ירוד) נגרם מסיבות שונות אשר המשותף לכולם הינו פגיעה ממושכת בחילוף החומרים של העדשה. בעוד שקיימות מספר סיבות להיווצרות קטרקט, הסיבה השכיחה ביותר הינה הגיל, (מה שידוע בשם קטקרט תלוי-גיל),...
catarcat-slider-2
האם קטרקט עובר בתורשה
מטופל שאובחן לאחרונה כסובל מקטרקט עשוי להיות מוטרד האם הקטרקט הינו מחלה תורשתית, או לא.  התשובה לשאלה זו מעט מורכבת.  ניתן להתחיל בקביעה כי כל אדם שהוא, אם רק יחיה מספיק שנים, יפתח קטרקט. רוב האנשים יפתחו...
תמונה של קטרקט עכור ביותר
אילו סוגי קטרקט קיימים
ניתן לסווג ולמיין את סוגי הקטרקט השונים במספר דרכים: סיווג לפי מיקום העכירות: קטרקט גרעיני (נוקלארי) מופיע במרכז העדשה באזור הגרעין. קטרקט זה מתפתח לרוב עם הגיל וגורם לטשטוש ראיה וכן לתמונה הנראית כהה...
פרופ' איתן בלומנטל בודק מטופל
כיצד יאבחן רופא העיניים שלך אם יש לך קטרקט
התשובה לשאלה זו פשוטה. כל רופא עיניים, במהלך בדיקת עיניים שגרתית בודק את שקיפות העדשה הטבעית שיש לנו בכל אחת מהעיניים, עדשה שנולדנו איתה. רופא העיניים מאבחן האם העדשה עדיין שקופה או שהחל בה תהליך שנקרא...